הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:Yonatanos"

בהצלחה, [[משתמש:כחלון|כחלון]] ([[שיחת משתמש:כחלון|שיחה]]) 16:40, 8 במרץ 2015 (IST)
:תודה, אתקן בהקדם.[[משתמש:יונתנוס|יונתנוס]] ([[שיחת משתמש:יונתנוס|שיחה]]) 01:20, 10 במרץ 2015 (IST)
 
== צלקת - הערות של רונית ==
 
יונתן, כמה הערות על הערך צלקת. [[משתמש:רוגד|רוגד]] ([[שיחת משתמש:רוגד|שיחה]]) 01:01, 20 במרץ 2015 (IST)
# בהגדרה הראשונה - אין צורך להשתמש במילה "כינוי". כמו כן לא הייתי מיידעת את המילה 'פצע'. אפשר ניסוח מעין זה: סימן הנשאר לאחר הגלדת פצע. דרך אגב, אבן שושן מגדיר 'סימן הנשאר '''בעור'''' - אך יש גם צלקות ברקמות פנימיות.
# המילה צלקת משמשת גם במשמעות מושאלת - צלקת נפשית שנותרת אחר אירוע חובלני (טראומטי). נדמה לי שכדאי להוסיף זאת כמשמעות נוספת, וכמובן להגדיר היטב.
# רב מילים מביא משמעות מושאלת נוספת - סימני פגיעה שנותרים בכל מיני דוממים - בניין, שטחי יער, כביש וכדומה - אחרי שרפה ורעידת אדמה או פגיעות דרמטיות פחות. שם גם צוין שבדרך כלל בסימן מכוער שפוגם במרקם המקורי.
# אבן שושן אומר שבחרו במילה 'צלקת' לציון החלק העליון של העלי בגלל דמיונו של חלק זה לצלקת בעור. אולי כדאי לומר משהו בכיוון.
# כדאי להשקיע יותר במובאות. המילה צלקת מתועדת בלשון חז"ל ומתבקש להביא מובאה מספרות זו, ולהמשיך במובאות מן הספרות בת ימינו. למשל בתלמוד הבבלי: "נשכהּ כלב ונעשה מקומו צלקת הרי זה מום" (כתובות עה ע"א). ומביאליק, מאחורי הגדר: "היד היתה צבוטה ומרוטה כולה, לכל ארכה, ומראיה כפומפיה. חברבורות אדומות וצלקות כחולות היו זרועות עליה כגבשושיות צפופות זו בצד זו והן מרובות על הלבן".
# המובאה למשמעות השנייה אינה מנוסחת היטב. כדאי למצוא במרשתת משפט מתאים שיש בו גם כדי להבהיר את מהותו של חלק זה. למשל: "הצלקת שבראש העלי דביקה ותפקידה קליטת גרגרי האבקה" (מצאתי באיזה מבחן דרך חיפוש בגוגל).
# מילים גזורות: יש לציין שהפעלים גזורים מן המילה 'צלקת' - אין להם תיעוד בלשון חז"ל. יש אפוא להביאם ב"מילים גזורות": צִלֵּק, מְצֻלָּק.
# גיזרון: כדאי לכתוב שהמילה מלשון חז"ל. לפי אבן-שושן יש לשורש המילה מקבילות בארמית (במשמע בקע) ובערבית (במשמע הכה, פצע) - אך זה דורש בדיקה נוספת.