ויקימילון:גיזרון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף מדיניות חדש
(אין הבדלים)

גרסה מתאריך 16:02, 8 במרץ 2015

סעיף הגיזרון בערך מתאר את מוצא המילה ואת התפתחות המשמעות שלה בתקופות שונות. זהו הסעיף המורכב ביותר בתבנית הערך בוויקימילון, ולכן יש לגבות את הכתוב בו במקורות מוסמכים. נפרט להלן מספר קווים מנחים בכתיבת סעיף הגיזרון. שימו לב: הסעיף "מקור" מחליף את סעיף הגיזרון בערכי צירופים וביטויים.

ציון הרובד

  1. בתחילת סעיף הגיזרון יש לציין את הרובד בו הופיעה המילה לראשונה: לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי־הביניים או העברית החדשה. למשל המילה "אהבה" מופיעה לראשונה בלשון המקרא, "בסיס" בלשון חז"ל, "מרכז" בלשון ימי־הביניים ו"יזמה" בעברית החדשה.
    אם המילה מופיעה פעם יחידה במקורות, הוסיפו את הציטוט לערך באמצעות תבנית:צט (מילים שלהן הופעה יחידה במקרא יש לשייך ל[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]. ניתן למצוא ברשת רשימות של המילים היחידאיות בתנ"ך). בציטוט מהתלמוד רצוי לתרגם את המילים הארמיות הקשות להבנה.
  2. כדי למצוא הופעות של מילה בתנ"ך ניתן להשתמש בקונקורדנציה (אפשרות החיפוש המורפולוגי במאגר ספרות הקודש באתר "סנונית" מכסה את התנ"ך, המשנה, התלמוד והתוספתא) או למשל בספר השורשים לרד"ק או לאבן ג'נאח. ביתר הרבדים כדאי להתחיל את החיפוש באתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי.
  3. שימו לב: מילים רבות הופיעו ברבדים קדומים של העברית אך משמעותן השתנתה. לדוגמה: "מצפון" מופיעה בתנ"ך ו"פְּרָס" בלשון חז"ל, אך משמעותן שם אינה זו הנפוצה בעברית של ימינו. חשוב לציין שינויי משמעות כאלו בסעיף הגיזרון.
  4. בדומה, ישנן מילים שחודשו מתוך פרשנות של ציטוט מהמקורות, ולעיתים מתוך פרשנות שגויה. לדוגמה, "סירה" (במשמעות כלי שיט), "מחמאה" או "למצער". במקרה זה יש לכתוב זאת בערך ולהוסיף את הציטוט המקורי. כדאי להוסיף פרשנויות אחרות לציטוט זה, אם ישנן.

שאילה משפות זרות

  1. מילים רבות מאוד נשאלו לעברית משפות זרות. כבר במקרא מופיעות מילים שנשאלו (ככל הנראה) ממצרית, אכדית, פרסית, יוונית ועוד (ראו אבנט, היכל, פרבר, סימפוניה), וברבדים הבאים נשאלו מילים רבות ממגוון לשונות. עבור מילה שאולה, ציינו את השפה ממנה נשאלה המילה וכתבו את המילה בשפה זו (ראו אוויר, מרכז, זץ).
  2. גם במילים מקראיות בהן לא ניכרת שאילה כדאי לציין מקבילות בשפות שפיות נוספות (ראו כלב). עבור פעלים יש לציין שורשים מקבילים (ראו כָּתַב).
  3. ישנם מקרים בהם השפיעה מילה בשפה זרה על משמעותה של מילה קיימת בעברית (למשל מסכה, כבל).

חידושי מילים

  1. אם ידוע לכם מי חידש את המילה (לדוגמה: אליעזר בן יהודה, יחיאל מיכל פינס, דוד ילין, חיים נחמן ביאליק, איתמר בן אב"י ועוד), ציינו זאת בערך. ראו למשל עגבניה וסביבון. לעיתים ניתן למצוא מידע זה גם עבור מילים שחודשו בלשון ימי־הביניים.
  2. חידושים של האקדמיה ללשון העברית נמצאים באתר "מאגר המונחים". רצוי לציין את השנה בה חודשה המילה, או למצער את שם המילון בו היא מופיעה ושנת פרסומו.

דיונים לשוניים

  1. אם המילה נוצרה באמצעות הלחם בסיסים, בחיבור בסיס וצורן, או באמצעות נוטריקון - ציינו זאת בסעיף הגיזרון (ראו חיידק).
  2. כדאי לצטט הסברים לשוניים העוסקים בגיזרון המילה, בתוספת קישור לטקסט ברשת (אם הוא זמין). מקורות אפשריים הם אתר HebrewBooks (ראו לדוגמה אקלים), פרוייקט בן יהודה (לדוגמה בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן) או אתר "עיתונות יהודית היסטורית" (ראו לדוגמה זהות). טוב גם לצטט מאמרים העוסקים בנשוא הערך, אם תמצאו כאלו (לדוגמה חבית) או ספרי עיון ואנציקלופדיות (לדוגמה אגורה).
  3. ככלל, יש לבכר מקורות אקדמיים לגיזרון, כגון "מילון העברית המקראית" לצבי קדרי, מילון העברית המקראית של BDB (זמין ברשת) ואחרים. בהיעדרם ניתן לצטט ממאמרים אקדמיים או מאתר האקדמיה ללשון העברית. בהיעדר אלו ניתן לצטט ממאמרים ברשת בעיתונות, כל עוד נכתבו מפי בלשנים מומחים (ראו לדוגמה בלגן, טבעונות).