חשמל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שפוץ גזרון, מידע דקדוקי
שורה 7:
|מין=זכר
|שורש=[[חשׁמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]] (גזור שם)
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
}}
שורה 17 ⟵ 18:
 
===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם- פעמיים ביחזקאל א' ופעם אחת בצורתבצורה "חַשְׁמַלָה" ביחזקאל ח'. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעיןכְּעֵין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{יוניקוד|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{יוניקוד|ešmarū}} (זהב לבן), {{יוניקוד|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, {{הפניה|1|גינדין}} אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם "electricity" ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירואת המילה "שניחַשְׁמַלָה" יוסףבשנת בן1880 שמעון":- "{{הדגשה|הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹרהַקִּיטֹר, '''הַחַשְׁמַלָּה''', כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלְאֲכֵי מַעְלָה| [http://benyehuda.org/yalag/yalag_090.html "שני יוסף בן שמעון"], יהודה לייב גורדון}}. בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של 'חשמל' הוא 'עלעקטרא'". </br>את המילה "חַשְׁמַל" ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית. למשל, בסיפור [http://benyehuda.org/yogli/018.html "מַחֶזְיוֹנוֹת אֲבִיזוֹהַר - הַזַיִת וְהַחַשְׁמַל"] של בוקי בן יגלי (הוא [[w:יהודה לייב קצנלסון|יהודה לייב קצנלסון]]) מושווה אור החשמל לאור המופק מ[[שמן זית]].
 
===פרשנים מפרשים===
* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך, וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
* מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא <small>[...]</small> וגם חשמל היא מלה מורכבת - חש מל - שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
* מצודת ציון: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור."
* תלמודבתלמוד הבבלי נכתב {{צט/בבלי|מאי '''חשמל'''? אמר רב יהודה: "'''ח'''יות א'''ש''' מ'''מל'''לות, במתניתא תנא: עתים '''חש'''ות עתים מ'''מל'''לות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות."|חגיגה|יג|א}}
 
===צירופים===
שורה 30 ⟵ 31:
 
===נגזרות===
* [[חשׁמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]]
* [[חשמלאי]]
* [[חשמלי]]
שורה 63:
* תורכית: {{ת|תורכית|elektrik}}
}}
 
===מידע נוסף===
* המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.
 
===ראו גם===
* [[ברק]]
* [[מגנט]]
 
===הערות שוליים===
* {{הערה|גינדין}} ראו למשל: תמר עילם גינדין, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3929810,00.html "בלשנות: מיהם המלאכים שהביאו לנו את החשמל?"] במדור הכלכלה בעיתון Ynet.
 
===קישורים חיצוניים===
שורה 84 ⟵ 90:
|נטיות=}}
# העביר זרם חשמלי.
#:*{{הדגשה|אנו מרץ, הא! אנו מרץ, אנו זרם, / אנו זרם החשמל. / '''נחשמל''', הו הא! '''נחשמל''' את כל הארץ|"שיר הרשת" ("הזקן מנהריים"), [[w:מרדכי זעירא|מרדכי זעירא]])}}.
#:* הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים '''לחשמל'''.
# <small>חוק ומשפט</small> הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.