מנשר: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית שורש
←‏מִנְשָׁר: משפט מדגים, תבנית צט
שורה 11:
# מסמך רשמי של גוף חברתי או פוליטי המציג את האידאולוגיה שנציגי הארגון תומכים בה, במטרה לגייס קולות בוחרים.
#:* לאחר פרסום ה'''מנשר''' התחרט הצאר על כך שחתם עליו.
#:* {{הדגשה|המשלוח המהיר של צי וצבא לארץ, '''מנשר''' הנציב המוקיע את זוועות הפורעים בישוב היהודי... מעידים על רצון הממשלה האנגלית למלא את חובתה כלפי שלום הארץ, הצדק האנושי ותביעות המנדט|"[http://benyehuda.org/ben_gurion/anaxnu26.html על מאורעות אב]" (מתוך "אנחנו ושכנינו"), [[w:דוד בן גוריון|דוד בן גוריון]] (1929)}}
 
===גיזרון===
* את המילה חידש אליעזר בן־יהודה על בסיס המילה הערבית {{יוניקוד|مِنْشَار|מוגדל}} (מִנְשָׁאר), "כרוז, מכתב גלוי", מן השורש {{יוניקוד|نَشَرَ|מוגדל}} (נַשַׁרַ) "לפרסם".
:בן־יהודה הציע לראות שורש זה בפסוק: {{הדגשה|צט/תנ"ך|אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר '''כַּנֶּשֶׁר''' עַל־בֵּית ה' יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ"|(הושע |ח, |א)}}. על כך כתב בן־יהודה בעיתונו "האור" בשנת תרנ"ב (13/11/1891): "מה הדמיון הזה של הנשר ללקיחת שופר? הראית מימיך נשרנ ש ר תוקע בשופר?... יש לו בערבית [לשורש נשׁ"ר] עוד משמעת: פרסם, הודיע ברבים איזה דבר חדש, איזו בשורה חדשה [...] מהשורש הזה נוכל לגזור השם 'מִנְשָׁר' למה שקוראים בלשונות העמים מאניפסט, ובערבית מנשור". [http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/hazevi/html/hazevi-18911113.htm]
:עם זאת יש להעיר כי מבחינה אטימולוגית השערתו של בן־יהודה איננה מתקבלת על הדעת, משום ש־{{יוניקוד|ش|מוגדל}} ערבית מקבילה לשׂי"ן עברית, ולכן היינו מצפים לשורש נשׂ"ר (ואולי נס"ר) במשמעות זו.