פרח: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול עריכה תמוהה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 84:
#:* {{הדגשה|"וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה"|(ישעיהו סו, יד)}}
#:* {{הדגשה|"בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד"|(תהלים צב, ח)}}
# פצעים הופיעו על עור גופו
#:* הנערה לא האמינה שהיא '''פורחת''' ביום הצילומים הכיתתיים.
#:* {{הדגשה|"וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"|(שמות ט, ט)}}
שורה 91:
===גיזרון===
# מקור הפועל בהשאלה ממשמעותו המקראית - התרחקות, והוא מן המלים הקדומות בעלות מצלול '''רח''' ודומיו (ברח, רוח, ריח, רחף, רועה, פרג (פרח המפיץ את זרעיו), ובערבית 'בראח' - הלך). המילה הושאלה לתהליך פיזור תפרחות הזרעים ברוח. בתנ"ך נמצא פעמים רבות בהקשר לצמיחה וצמחים, ואף הובן כחלק של הצמח במדרשים. שר המשקים מספר ליוסף את חלומו: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא '''כְפֹרַחַת''' עָלְתָה נִצָּהּ...". [[מטה|מטהו]] של אהרן העשוי ענף עץ שקד "פורח" לעומת המטות - המקלות של קורח: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה: '''פָּרַח''' מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, '''וַיֹּצֵא פֶרַח''' וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים..." פעלים מקבילים בעלי משמעות זהה או קרובה נמצאו גם בארמית גלילית (שבה דיברו תושבי ארץ־ישראל), בסורית, בערבית, באכדית ובמצרית.
# בהשאלה מפירוש 1 - במשמעות התפתחות החלק היפה של הצמח. כך בנבואת הישועה של ישעיה: "...יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל, וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה."
# במשמעות פריחת פצעים, המופיעה פעמים רבות בתנ"ך: "וְאִם '''פָּרוֹחַ תִּפְרַח''' הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו..." (פרשת מצורע), נוצרה ככל הנראה מפירושה המקורי של המילה במשמעות "עבר" או "התרחב". בעברית החדשה הורחבה המשמעות גם ל"פרץ" או "הופיע פתאום".
===צירופים===
שורה 129:
===גיזרון===
# במשמעות זו, כנראה הפסוק ביחזקאל לבנות ישראל ה'מתפרות כסתות' ומנבאות שקרים: 'הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת? - לְפֹרְחוֹת!' מקור הפועל 'פרח' כנראה בפעלים הקשורים לריחוק ('''רח'''ק, ב'''רח''', '''רוח''', ובערבית: 'ראח' - הלך) הבאים מהצליל המופק על ידי [[רעה|רועי צאן]] בעת הסעת הצאן (ודומה לו בכך גם הפועל 'רעה'). נראה שהפועל במשמעותו זו התגלגל אל השפה העברית מן השפה הארמית, וכפי שמופיע במדרש על '[[מתן תורה|שעת מתן תורה]]': "ציפור לא צייץ, עוף לא פרח". בתנ"ך מופיע [[אפרוח]] המצוי גם בארמית, והלקוח כנראה ממשמעות פועל זו, וכך בשירו של אריק איינשטיין: 'הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו' הכותרת המקורית היתה: 'פרחו מן הקן', כגמרא במסכת סנהדרין: ''ראה אותן רצין אחר מציאה, אחר צבי שבור (עם רגל שבורה), אחר גוזלות שלא פרחו, ואמר: "זכתה לי שדי!!" - זכתה לו''.
===צירופים===
|