שיחה:במדבר: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
LightBringer (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
::::אם ככה, אז מדוע הספרים "שמות" ו"משלי" נקראים בצורות נסמך? הרי לא נקרא להם "שֵמות" או "משלים". ואם מתעקשים על הכותרת "בַּמִּדְבָּר", איך אפשר להגיד שזה על שם הפסוק הראשון בספר, כשהמילה הזאת לא מופיעה בפסוק? [[מיוחד:תרומות/84.228.135.47|84.228.135.47]] 16:04, 21 בפברואר 2012 (IST)
:מעניין אגב לראות מה המצב במקומת אחרים; באבן-שושן הניקוד הוא בשווא נע (ובהתאם בפתח בבי"ת של "מדבר"), אבל ברב-מילים הניקוד הוא בפתח ודגש (ובהתאם בקמץ בבי"ת). בַּמִּדְבָּר הוא אמנם השם הנפוץ יותר, אבל זו כנראה טעות. [[משתמש:מור שמש|מור שמש]] (שנמאס לו לכתוב כאנונימי) 17:06, 21 בפברואר 2012 (IST)
::אכן ספר שמות ומשלי יופיעו בצורתם המקורית כנסמך, אך בעיניי זה רק תומך במה שהסברתי. משום שהכותב המקראי ביסס את שם הספר על המילה "במדבר" בפסוק א', אך השמיט את המילה "סיני" מהשם, הוא רצה להדגיש שמדובר במדבר ספציפי- מדבר סיני, ולא בסתם מדבר כללי. מסיבה זו, אנו מנקדים את המילה כאילו הופיעה עם ה"א הידיעה, על מנת לציין שמדובר ב"המדבר", ולא במדבר לא ידוע כלשהו. שמות הספרים שמות ומשלי תומכים בגישה זו- השמות בצורתם זו באה להדגיש שלא מדובר בשמות ובמשלים כלשהם, אלא בדברים ספציפיים- "שְׁמוֹת" זה "השמות של...", כלומר, ברור מהשם שלא מדובר בשמות כלליים אלא בשמות מכוונים. כנ"ל לגבי משלי (המשלים של...). לכן, לדעתי מדובר בגישה הבאה לכוון את הקורא להתייחס אל השם באופן ממוקד, ולא לקרוא אותו בצורה כללית, כפי שהצורה "בְּמִדְבַּר" מרמזת. ברוך הבא, דרך אגב :). ‏[[משתמש:LightBringer|LightBringer]]‏ • [[שיחת משתמש:LightBringer|שיחה]] 23:47, 23 בפברואר 2012 (IST)
| |||