* מארמיתמיוונית, לפי הבנת המשפט: {{הדגשה|"דעביד מעשה אצטבא"|(זבחים, דף יד, עמוד ב)}}; רש"י: "לא בהולכת רגל ולא בהושטת יד אלא כאצטבא זו שמניחין כלי עליה." אבל ברוב המקומות בתלמוד ובמדרשים היא מִטה לשבת עליה או מקום ישיבה בכלל, למשל: {{הדגשה|"ויושב עמה על האצטבה"|(מדרש תנחומא, ויקרא, מצורע, סימן ט)}}. מקורה כנראה ב־{{יוונית|στιβας|stibas}} – מצע, מִטה.
