חרבן: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מספור|2}} ע"פ [[חרבון|חֶרְבּוֹן]]. רובינהוג לקשור אותה למילה [[חרבן|חֻרְבָּן]]; רוביק רוזנטל, ב"מילון הסלנג המקיף", טועןרואה שמקורכאן המילההשפעה "חֶרְבּוֹן"של במילה הערביתהמילה הפלשתיניתהפלסטינית המדוברת {{יוניקוד|خَرْبَان|מוגדל}} (חַ'רְבָּאןרְבַּאן), שפירושהשמשמעותה "פגום או, מקולקל", מהשורשואף הערביהיא הספרותיגזורה {{יוניקוד|خرب|מוגדל}} (ח'רב),משורש המקביל לשורש ל[[:קטגוריה:חרב א (שורש)|ח־ר־ב <small>א</small>]] העברי. (השווהעל עםכל [[חרב#חָרֵב|חָרֵב]]).פנים, מכאןהמשמעות הושאלשל השורש"כישלון", [[קטגוריה:חרבן"קלקול" (שורש)|ח־ר־ב־ן]]וכדומה נחשבת בדרך כלל כמשמעות היסודית של חרבון ונגזרותיה, ואותושממנה יצקוהתפתחה אלהמשמעות בנייןהתניינית פיעלשל הטלת צואה. בניגוד לסברה זו, ו"[[בר אדון טוען כי השימוש במילה חרבון|חֶרְבּוֹן]]" שינההחל אתכהלצה צורתושל לשםתלמידים הפעולהבמחזור הראשון של פיעלגימנסיה "הרצליה" (ראשית המאה ה-20), והפךשהשתמשו בצירוף המקראי ל"חִרְבּוּןחרבוני קיץ" ככינוי ציורי לגללי הבהמות המוטלים ברחובות. בהתאם לכך, המשמעות היסודית היא דווקא זו של הטלת צואה, והדמיון בצליל למילה הערבית חַ'רַא איננו מקרי כלל וכלל.