נספח:גזרת המרבעים: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שפוצים, הסרת "בעבודה"
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
==גִּזְרַת הַמְּרֻבָּעִים==
*שרשים בני ארבע אותיות. יש המחלקים את השרשים לפי דרך בניתם:
#מליםגזירת שרש ממלים לועזיות (טלפן, ארגן).
לרב נוטים רק בבנינים הכבדים: פעל, פעל והתפעל. אולם, ישנם יוצאים מן הכלל: שפרץ, שנרר. <br>
#גזוריגזירת שםשרש משם עברי (תקלט, תסבך, סגנן (השם [[סגנון]] במקורו מיונית)).
לפי "פרקים במורפולוגיה העברית" של הפתוחה: "עוד ב-1978 הראה בולוצקי... שהשרשים המרבעים והמחמשים מנועים מלהתקבל בבנין קל או נפעל, לדגמה, משום שבמהלך הנטיה שלהם עלול להוצא בהם צרור של עצורים שאינו בר הגיה בעברית... פִּעֵל פֻּעֵל והתפעל נוחים לפעלים מרובי העצורים, משום שיש תנועה בין השרשן הראשון לשני בכל נטיותיהם, והמגבלות על תחולת העצורים בהם חלות בכל רמות הפעל..."
#בנית שרש משרש בן שלש אותיות. בפרט, ישנן מספר תבניות לבניות כאלו:
(מדגים: תפנצ'ר או תכפתר בקל במשקל תִּשְׁבֹּר)
#*הכפלת האות האחרונה בשרש המקורי (שרט --> שרטט, צחק --> צחקק, ערב --> ערבב).
#*הוספת אות ראשונה לשרש: אל"ף, מ"ם, שי"ן או תי"ו (אחזר, מספר, שחזר, תחזק). יש המתיחסים לשרשים שנבנו ע"י הוספת התחילית שי"ן כאל בנין נפרד, בנין שִׁפְעֵל. בנין זה קים בארמית, ושרשים כגון [[שחרר]] קימים בתבניתו כבר בתקופת המשנה.
#*הוספת אות אחרונה לשרש: נו"ן או תי"ו (דגם --> דגמן, עצב --> עצבן, ריק --> רוקן, תכן --> תכנת).
(<!--השרש ענין הוא תניני מ"ענה" ומופיע במשנה).-->
#*הכפלת חלק מהעצורים בשרש המקורי (גלל --> גלגל, טוש --> טשטש, נטף --> טפטף,תעתע,דכדך הגיעותעה מ-גלל,טוש,נטף,תעה-> תעתע, דכא -->דכדך).
(# <!--ראיתי: קרצף,סרבל ואחרים מתוך קצף וסבל ע"י הוספת ר').-->
 
 
*השרשים המרבעים נוטים לרב רק בבנינים הכבדים: פִּעֵל, פֻּעַל והתפעל. ישנם מעט יוצאים מן הכלל: כגון ש־פ־ר־ץ הנוטה בהפעיל ובהופעל. הטית השרשים בבנינים אחרים לרב קשה יותר להגיה.
*:השרשים שרשים מרבעיםהמרבעים אינם מקבלים את הדגש התבניתי שלהקים הבניניםבבנינים הכבדים. ישישנם שאלה לעתיםהחולקים אם להקפיד על דגשים קלים בגזוריםשרשים מלועזיתמרבעים הגזורים ממלים לועזיות (למשל: האם להגות "טִלְפֵּן/" או "טִלְפֵן"?).
 
<!--לפי "פרקים במורפולוגיה העברית" של הפתוחה: "עוד ב-1978 הראה בולוצקי... שהשרשים המרבעים והמחמשים מנועים מלהתקבל בבנין קל או נפעל, לדגמה, משום שבמהלך הנטיה שלהם עלול להוצא בהם צרור של עצורים שאינו בר הגיה בעברית... פִּעֵל פֻּעֵל והתפעל נוחים לפעלים מרובי העצורים, משום שיש תנועה בין השרשן הראשון לשני בכל נטיותיהם, והמגבלות על תחולת העצורים בהם חלות בכל רמות הפעל..."
(מדגים: תפנצ'ר או תכפתר בקל במשקל תִּשְׁבֹּר)-->
 
* ישנם מספר שרשים מרבעים המופיעים בתנ"ך. למשל: {{צט/תנ"ך|שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה|איוב|טז|יב}}
* ישנם גם מספר שרשים מחמשים: פלרטט, טלגרף, חנטרש, אנגלז.
 
 
===טבלאות נטיות===
שורה 114 ⟵ 129:
|נוכחות_צווי=הִשְׁתַּכְלֵלְנָה
}}
 
 
===מקורות===
#מלים לועזיות (טלפן,ארגן).
#תבניות מפעל/תפעל/שפעל/אפעל (מספר, שחזר, תחזק, אחזר). (שרשים תניניים, אולי חוץ משפעל)
#הכפלת האות האחרונה (שרטט,צחקק,ערבב).
#הוספת אות אחרונה נ'/ת' (דגמן,עצבן,רוקן,תכנת) (שרשים תניניים)
#הכפלת חלק מהעצורים בשרש (גלגל,טשטש,טפטף,תעתע,דכדך הגיעו מ-גלל,טוש,נטף,תעה,דכא).
#גזורי שם (תקלט, תסבך, סגנן (מיונית))
#אונומטופיאות (צרצר, רשרש, תקתק).
(# ראיתי: קרצף,סרבל ואחרים מתוך קצף וסבל ע"י הוספת ר').
(השרש ענין הוא תניני מ"ענה" ומופיע במשנה).
 
 
* שרשים מרבעים אינם מקבלים את הדגש התבניתי של הבנינים הכבדים. יש שאלה לעתים אם להקפיד על דגשים קלים בגזורים מלועזית (טִלְפֵּן/טִלְפֵן).
 
 
* שרשים מרבעים קימים כבר במשנה (שחרר, שכלל, מבנין שפעל בארמית).
* שרשים מרבעים בתנ"ך.
 
 
* שרשים מחמשים: פלרטט, טלגרף, חנטרש, אנגלז.