לא דבים ולא יער: הבדלים בין גרסאות בדף

# מקור הניב בפרשנות של התלמוד על סיפור מתנמהתנ"ך: {{הדגשה|וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה' וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים|(מלכים ב', ב', 23-24)}}. המסופר בפסוקים אלה מתייחס לנביא אלישע שפגש בחבורת ילדים בדרכו מיריחו לבית-אל. הילדים לעגו לו, והוא, בתגובה, קילל אותם. מיד יצאו שני דובים מן היער הסמוך והרגו 42 ילדים.<br>הדעות בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, פרק ט', דף מ"ז, עמוד א') חלוקות לגבי אופי הנס המובא בפסוקים. בעוד דעה אחת גורסת כי אכן היה יער סמוך למקום ההתרחשות ({{הדגשה|מאן דאמר נס - יער הוה, דובים לא הוו|}}), וכי רק יציאת הדובים ממנו מהווה נס, לפי דעה אחרת, לא היו סמוך למקום ההתרחשות לא דובים ולא יער ({{הדגשה|מ"ד נס בתוך נס - לא יער הוה ולא דובים הוו|}}), ועל כן גם היער וגם יציאת הדובים הם בבחינת נס. הביטוי נובע, אם כן, מהדעה השנייה.