לא דבים ולא יער: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Lior (שיחה | תרומות)
מ שוחזר לעריכה אחרונה על ידי Yuvalr1
עידן ד (שיחה | תרומות)
מ ←‏אטימולוגיה: התאמה לפיירפוקס
שורה 3:
 
===אטימולוגיה===
# מקור הביטוי בתנ"ך:
# מקור הביטוי בתנ"ך: {{הדגשה|וַיַּעַל מִשָּׁם, בֵּית-אֵל. וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ.וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה'. וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן-הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים|מל"ב ב' 23-24}}. המסופר בפסוקים אלה מתייחס לנביא אלישע שפגש בחבורת ילדים בדרכו מיריחו לבית-אל. הילדים לעגו לו, והוא, בתגובה, קילל אותם. מיד יצאו שני דובים מן היער הסמוך והרגו 42 ילדים.<br>הדעות בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סוטה פרק ט', דף מ"ז, א) חלוקות לגבי אופי הנס המובא בפסוקים. בעוד דעה אחת גורסת כי אכן היה יער סמוך למקום ההתרחשות, וכי רק יציאת הדובים ממנו מהווה נס, לפי דעה אחרת, לא היו סמוך למקום ההתרחשות לא דובים ולא היה יער, ועל כן גם היער וגם יציאת הדובים הם בבחינת נס. הביטוי נובע, אם כן, מהדעה השנייה.
 
# מקור הביטוי בתנ"ך: {{הדגשה|וַיַּעַל מִשָּׁם, בֵּית-אֵל. וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ.וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה'. וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן-הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים|מל"ב ב' 23-24}}. המסופר בפסוקים אלה מתייחס לנביא אלישע שפגש בחבורת ילדים בדרכו מיריחו לבית-אל. הילדים לעגו לו, והוא, בתגובה, קילל אותם. מיד יצאו שני דובים מן היער הסמוך והרגו 42 ילדים.<br>הדעות בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סוטה פרק ט', דף מ"ז, א) חלוקות לגבי אופי הנס המובא בפסוקים. בעוד דעה אחת גורסת כי אכן היה יער סמוך למקום ההתרחשות, וכי רק יציאת הדובים ממנו מהווה נס, לפי דעה אחרת, לא היו סמוך למקום ההתרחשות לא דובים ולא היה יער, ועל כן גם היער וגם יציאת הדובים הם בבחינת נס. הביטוי נובע, אם כן, מהדעה השנייה.
 
===משפטים לדוגמה===