מַחְמַל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחמל
הגייה* makḥmal
חלק דיבר
מין זכר
שורש ח־מ־ל
דרך תצורה
נטיות מַחְמָלִים, מַחְמַל⁻, מַחְמְלֵי⁻
  1. לשון המקרא האהוב וחביב.
    • ”אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם, וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ.“ (יחזקאל כד, פסוק כא).
    • "אני כאן מחכה עופות כאן מנקה, בוא אהובי קח את לבבי. בוא מחמל נפשי סובב קצת את ראשי, בוא גיבור חיי מתי תחזור אליי?" (מיקי קם בתוכנית זהו-זה, "סרט ערבי")

גיזרון עריכה

  • מן חמל.
  • "מחמל נפשכם" בא בהקבלה לצירוף הקודם לו "מחמד עיניכם", ומכיוון שהמלה מחמל" אינה ידועה ממקום אחר במקרא, הוצע לתקן את "מחמל" ל"מחמד". אולם בהמשך הנבואה, כשחוזר הנביא על אותו עניין, מופיעה השם "משא" במקום השם "מחמל". מכאן ניתן להסיק שפירוש השם "מחמל" הוא "משא", ובאותה שיטת-הקבלה ספרותית זו מחליף הנביא באותו כתוב את המלה "גאון" במלה נרדפת ל"תפארת". פירוש זה מצאו לו סימוכין בערבית, ראו שורש ח.מ.ל ح م ل‏‏‏‏ המשמש בהוראת "נשא", "נשיאה", וגם "הריון" [1].

מידע נוסף עריכה

  • המחמל היה פיגום המותקן על גב גמל, בעת מלחמה היה משמש כטוטם בעל כוחות מיסטיים, (בדומה ל"אראל דודה" הוא כנראה אריאל שעשה דויד ושנלקח על ידי מישע מלך מואב כשלל מלחמה לפני כמוש בקריות, כפי שמופיע בכתובת-מישע בעטרות). בעת שלום שימש כנראה כהגנה על שיירות שבטי הבדווים ועולי הרגל בתהלוכת החג במכה [2].

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. עורך: גרשון ברין ויהודה שיף. "עולם התנ"ך - יחזקאל" ,רעננה, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996, עמוד: 115
  2. עורך: משה דוד קאסוטו,"אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו -כרך א " ,ירושלים,מוסד ביאליק, תש"י - 1950,עמוד: 545