מָחָאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מחא
שורש וגזרה מ־ח־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היכה בכף ידו.
    • ”הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף“ (ישעיהו נה, פסוק יב).
    • ”יַעַן מַחְאֲךָ יָד וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל וַתִּשְׂמַח בְּכָל שָׁאטְךָ בְּנֶפֶשׁ אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל“ (יחזקאל כה, פסוק ו)

גיזרוןעריכה

  • ארמית: מְחָא; למשל: "כי מחית לינוקא לא תמחי אלא בערקתא דמסנאה" (בבא בתרא כא א) (כשאתה מכה ילד, ללא תכה אלא בשרוך הנעל).
  • קרוב לפועל המקראי מָחַה א, פָּגַע, נגע; למשל בפסוק ”וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה“ (במדבר לד, פסוק יא)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: clap‏‏‏‏

ראו גםעריכה


השורש מחא

השורש מ־ח־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

מ־ח־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָחָא מוֹחֵא יִמְחָא מְחָא לִמְחֹא
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל