מזקנקן
מֶזְקֻנְקָן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזקונקן |
| הגייה* | mezkunkan |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ק־נ־ק־ן |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
| נטיות | נ׳ מְזְקֻנְקֶנֶת; ר׳ מְזְקֻנְקָנִים, נ"ר מְזְקֻנְקָנוֹת |
- [סלנג] בעל זקנקן.
- באותו רגע, מקרטע ברוב חן, נכנס מר דֶם, כלב־ים קטן מזקונקן, ולו עיניים גדולות עגולות ובולטות, כמו נפחדות מאחורי זוג המצבטיים ... אלבר כהן, הנאוה לאדון, עמ׳ 109
- אני לא יודע אם הממושקף והמזקונקן הצליחו לשכנע את צמד הסטודנטיות בצדקת דרכם, זה לא באמת משנה. סיימתי את התה והלכתי לי הביתה. מי אמר שהשמאל הישראלי מת?, המגדלור
- פתחנו את הערב עם שני קוקטיילים שהומלצו ע"י איתי המלצר המזקונקן. אגדת ננה בר, rest
מידע נוסף
עריכה- המילה "מזקונקן" היא נטיה על־פי משקל מְקֻטָּל (בינוני פֻּעַל) של השורש המחומש זקנק״נ, שהוא שורש תנייני גזור שם מהמילה "זקנקן" שהיא נטיית השורש הרגיל זק״ן במשקל קְטַלְטַל.
- בדומה למילים במשקל מקוטל הנגזרות מכמה שורשים מחומשים אחרים, המילה "מזקונקן" איננה ניתנת לניקוד באופן תקני באופן המשקף את הגייתה: אם המ״ם מנוקדת בשווא לפי חוק ניקוד בינוני פֻּעַל, מתקיימים שני שוואים נעים ברציפות (שווא בראש מילה ושווא שני מבין שני שוואים רצופים), מצב בלתי אפשרי לפי חוקי הדקדוק התקני.
ראו בהקשר זה:
 ערך בוויקיפדיה: שורש מחומש#סתירות בדקדוק תקני |