מזהם

מְזַהֵם

דבר הגורם לזיהום.
- ”אבל הרעל של המשטמה, של הטמטום המכוער, מרעיל ומזהם את האוויר עד למחנק נפש, את כל האוויר, גם את אווירנו אנו.“ (איחוד של פירוד, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: זיהום

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מזוהם
הגייה^*	mezoham
חלק דיבר	שתואר
מין	זכר
שורש	ז־ה־ם
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְזֹהֶמֶת, ר׳ מְזֹהַמִים, נ"ר מְזֹהַמוֹת

מלוכלך, נגוע בזיהום.
- ”וּבַעַל גָּרָב, וּבַעַל יַבֶּלֶת, וּבַעַל חֲזָזִית, וְזָקֵן, וְחוֹלֶה, וּמְזֻהָם, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה, וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ו, משנה יב)
- ”מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין – מפני שאוכלים שקצים ורמשים“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמה, עמוד ב)
- ”ואף אני דש בטיט, מזוהם כולי מכף-רגל ועד ראש, נכשל ונופל ומתאנח ואומר: אוי!“ (התמורה, מאת מנדלי מוכר-ספרים, בפרויקט בן יהודה)