מוֹתֵחַ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מותח
הגייה* moteakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש מ־ת־ח
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ מוֹתַחַת מוֹתְחִים מוֹתְחוֹת
  1. עברית חדשה אדם המבצע תעלולים אשר גורמים לאנשים להאמין למציאות שקרית, מפוברקת.
    • יגאל שילון ידוע בתור מותח גדול.
  2. דבר הגורם לתשומת לב. שאינו מאפשר להישאר שווה נפש.
    • הסיפור היה נורא מותח.

גיזרון עריכה

  • בינוני פועל של בניין קל ראו מתח

נגזרות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה