מורשה

לערך העוסק במוּרְשֶׁה; ראו מֻרְשֶׁה.

מוֹרָשָׁה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מורשה
הגייה*	morasha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־ר־ש
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	מוֹרֶשֶׁת־

1. חזקה, בעלות על נכס השייכת ליורשים.

   • ”וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה“ (שמות ו, פסוק ח)
   • ”תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה; מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.“ (דברים לג, פסוק ד)
   • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ.“ (יחזקאל לו, פסוק ב)
   • ”אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה! / דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם. / גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע. / נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• תבנית המילה מצויה באוגריתית בצורת מרש (mrṯ) בהוראת נכס.

צירופים

• מורשת קרב
• מורשת אבות
• מורשת כזב

נגזרות

• תורשה

מילים נרדפות

• הענקה

ניגודים

• הפקעה

תרגום

• אנגלית: leagecy‏, Possession‏, ownership

ראו גם

• ירושה