מורסה

מוּרְסָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מורסה
הגייה*	mursa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־ס־ס
דרך תצורה	משקל מֻקְטָלָה
נטיות	ר׳ מוּרְסוֹת

1. מקום בגוף שמתאספת בו מוגלה עקב זיהום חידקי, וסביבו ריקמה מודלקת.

   • "המפיס מורסה בשבת אם לעשות לה פה, חייב ואם להוציא ממנה ליחה, פטור." (משנה עדיות ב ה)
   • לעתים קרובות הטיפול במורסה הוא פתיחתה וניקוז המוגלה.

גיזרון

• לשון חז"ל, ארמית.

תרגום

• אנגלית: abscess‏‏‏‏‏