מֻגְבָּל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוגבל
הגייה* mugbal
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ג־ב־ל א
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מֻגְבֶּלֶת, ר׳ מֻגְבָּלִים
  1. לשון ימי הביניים שיש לו גבול וקצה.
  2. מי שיש לו מום שמונע ממנו תפקודים מסוימים.
    • הוא אינו מוגבל בשכלו.

גיזרון עריכה

  • בינוני מן המילה המקראית הגביל.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

נגזרות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום למשמעות 1 עריכה

תרגום למשמעות 2 עריכה

ראו גם עריכה