מגבל
מֻגְבָּל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מוגבל |
| הגייה* | mugbal |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ב־ל א |
| דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
| נטיות | נ׳ מֻגְבֶּלֶת, ר׳ מֻגְבָּלִים |
- לשון ימי הביניים שיש לו גבול וקצה.
- ימיו של האדם מוגבלים.
- ”אך הגבאים היו משתמטים כל פעם מלמלא את בקשת הממשלה, כי מוטב היה להם להיות חפשים בפעולותיהם מהיות מוגבלים בסיגים וגדרים ודינים יתרים.“ (בתוך ראשית התחיה, מאת יהודה אפל, בפרויקט בן יהודה)
- מי שיש לו מום שמונע ממנו תפקודים מסוימים.
- הוא אינו מוגבל בשכלו.
גיזרון
עריכה- בינוני מן המילה המקראית הגביל.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- נכה (2)
נגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום למשמעות 1
עריכהתרגום למשמעות 2
עריכה- אנגלית: handicapped
- ערבית: مُعاق