לשונות העמים

לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים

1. שָׂפוֹת שֶׁאֵינָן עִבְרִית, אֲרָמִית אוֹ מִי מֵהַשָּׂפוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת.

   • ”אֲבָל הֵם דִּבְּרוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים: דָּרְשׁוּ לִמּוּד שְׁפַת עֵבֶר, לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים וִידִיעוֹת, דָּרְשׁוּ לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּמְלָאכָה, דָּרְשׁוּ תִּקּוּנִים בְּהַשּוּלְחָן עָרוּךְ, הֵפִיצוּ הֲבָנָה יְשָׁרָה בְּהַתַּלְמוּד, נִלְחֲמוּ כְּנֶגֶד דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת“ (משה ליב ליליינבלום, מאת זלמן אפשטיין, בפרויקט בן יהודה)