- לשון חז"ל קיבל מכה חדה ממקל, שוט וכדומה.
- ”כֹּהֵן שֶׁלָּקָה בְאֶצְבָּעוֹ, כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶמִי בַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה; אִם לְהוֹצִיא דָם, כָּאן וְכָאן אָסוּר.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה יד)
- ”הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים; אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא, אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ט, משנה יא)
- ”כָּל חַיָּבֵי כְרֵיתוֹת שֶׁלָּקוּ, נִפְטְרוּ יְדֵי כְרֵיתָתָן, שֶׁנֶאֱמַר (דברים כה, פסוק ג) וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, כְּשֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה טו)
- בהשאלה: קיבל עונש.
- אדם או חפץ שנעשתה בו פגיעה גופנית ונזק.
- ”נִשְׁבְּרָה כַדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁלָּקָה בַחֲרָסֶיהָ, חַיָּב.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ג, משנה א)
- ”הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה כוֹר חִטִּים לַשָּׁנָה וְלָקְתָה, נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ט, משנה ז)
- אם לקית בממונך, זכור את איוב שלקה בממונו ובגופו, ואם לקית בגופך, זכור את דתן ואבירם שירדו חיים שאולה מסכת דרך ארץ פרק א הלכה ג
- לשון חז"ל מארמית. השורש ל.ק.ה. מקביל (וקרוב בחילוף ל-נ) לשורש נ.כ.ה. של המילה מכה שמקבילה במשמעויותיה לזו.
