לסטם
לִסְטֵם עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ל־ס־ט־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל עסק בגניבה וגזילה ונזקים לבני אדם
- ”הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, שסוף מגמר נכסי אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף עב, עמוד א)
- ”היתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת: גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם בריות, קטן מה מעשיו?“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קכג, עמוד א)
- "ולוקחים כל אשר להם וכל בגדיהם אשר להם והסוסים ג"כ. ולפעמים הורגים אותם. אבל על הרוב אינם הורגים אבל מלסטסים." (מסע משולם מוולטרה, עמ' 67)
גיזרון עריכה
- פועל גזור שם מן לסטים וכמוה בגרסאות קרובות למקור המילה הפועל בסמ"ך לִסְטֵס.
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש לסטם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|