למפרע

לְמַפְרֵעַ

לשון חז"ל בסדר הפוך. מכאן ולשעבר.
- ”קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא; הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא; קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לִמְּקוֹם שֶׁטָּעָה.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ג)
- ”כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶּתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ז, משנה ב)
- ”איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף עב, עמוד ב)
- לאחר שמיעת העדות התברר למפרע כי הקניין לא היה תקף.

לשון חז"ל השורש פ־ר־ע במקרא משמעו ביטול הסדר (פרע). נפוצה בביטוי "איגלאי מילתא למפרע" נגלה הדבר לגבי העבר.
דוברי עברית רבים נוטים לטעות ולבלבל המשמעויות בין מקדמה לבין "למפרע".

1: רס"ג תרגם ”למִפרע“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ג), (נכתב בערבית - "מקלוב") בהוראת "הפוך" ^[1].

במקורות הספרותיים (ביאליק, ברדיצ'בסקי) מופיע גם שימוש במילה למפרע במשמעות של "מראש" (כמו מקדמה). שימוש זה אינו מומלץ היום. הנה דבריו של יעקב רבי בעניין זה ("שיחות על עברית", 1977):"בעשרים השנים האחרונות מקויימת הלכה למעשה, בעל־פה ובכתב, הוראה אחת של למפרע, והיא ההוראה של לאחור ולשעבר. חשוב להקפיד על כך – כדי שלא לפרוע את סדרי הלשון ולא לפתוח פתח לאי־הבנה".