לית דין ולית דין

לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן

לשון חז"ל שחרור הרסן, מצב בו כל אחד עושה כחפץ לבו ללא התחשבות בכללים.
- התלמיד צעק על המורה בפני כל הכיתה, מה שהוכיח כי בבית ספר זה לית דין ולית דין.

מארמית: אין דין ואין דיין (לית = אין), כלומר אין משפט ואין שופט, אין חוקים ומי שיאכוף אותם. המקור במדרש הדן בשאלה האם לכלול את קהלת בין כתבי הקודש: ”משֶׁה אָמַר (במדבר טו, פסוק לט) וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וּשְׁלֹמֹה אָמַר (קהלת יא, פסוק ט) וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, אֶלָּא הֻתְּרָה רְצוּעָה לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן“ (ויקרא רבה, פרשה כח, סימן א)