לטובתי נשברה רגל פרתי

לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי

1. לשון חז"ל מאורע שלכאורה היה לרעה, הביא לבסוף לידי טובה

   הערה: כל הציטוטים והציונים, לפי אתר „מאגרים” של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית

   • „רבי ישמעאל אומר: משל ההדיוט: לטובתו נשברה רגל פרתו. לטובתו של אהרן בא קרח ועירר [=ערער] על הכהונה.” (ספרי במדבר, קיט; וראו גם: סדר אליהו רבה, כא)
   • „בשכר אותו הצער שנצטערו, עתיד הקב״ה לשלם שכרן לישראל לימות המשיח כפול ומכופל ... לטובתי נשברה רגל פרתי, כדי שתהא משכורתי שלמה.” (סדר אליהו רבה, כא; ומקבילות: סדר אליהו זוטא, ד)

מקורות

הביטוי מופיע מספר פעמים בספרות חז״ל. בחלק מהמקורות הוא מובא בהשאלה („משל הדיוט”), אך הוא מופיע גם במשמעותו המילולית בשני סיפורים שונים:

• „ירד לחרוש בתוך חצי שדהו, עם כשהוא חורש בתוך חצי שדהו שקעה פרתו ונשברה, ירד להעלותה והאיר הקב״ה עיניו ומצא סימא [=אוצר], אמר: לטובתי נשברה רגל פרתי.” (תלמוד ירושלמי, הוריות, ג, ו; ומקבילות: ויקרא רבה, ה, ד; שמות רבה, מא, ב)
• „מעשה ברבי אליעזר שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר, ונפלה פרתו ונשברה, אמר: לטובתי נשברה פרתי, ברח והלך לו אצל רבן יוחנן בן זכיי.” (בראשית רבה, מב, א)

ראו גם

• גם זו לטובה
• כל דעביד רחמנא לטב עביד