פתיחת התפריט הראשי

השיב מלחמה שערה

(הופנה מהדף להשיב מלחמה שערה)

הֵשִׁיב מִלְחָמָה שָׁעְרָהעריכה

  1. השיב מלחמה באופן שאינו נופל או אף עולה בעוצמתו על מלחמת האויב.

מקורעריכה

  • מקור הניב בספר ישעיה: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ; וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּט, וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה" (ישעיה כח, ו)

ניקוד והגייהעריכה

  • בעייתיות מסוימת עולה בקשר עם הניקוד וההגייה של המילה שערה. במקרא מופיעה המילה כאשר היא מנוקדת בקמץ תחת השי"ן ומוטעמת בהברתה הראשונה (shara). אלא שיש שתי אפשרויות ביחס לניקוד זה:
  1. שָׁעְרָה היא גם הצורה המקורית, צורה לוקטיבית (כגון ביתה, ירושלימה וכו'), ומשמעה 'אל השער'. במקרה זה יש להגות shara.
  2. שָׁעְרָה היא צורת הפסק, והצורה המקורית היא שַׁעְרָה או שַׁעֲרָה. במקרה זה יש להגות sha'ara. אבן שושן במילונו נוקט גישה זו. נראה שהמצדדים בגישה זו מפרשים את המילה כשם תואר שמשמעו 'שווה ערך'.

על כל פנים, ההוגה shara אינו טועה.

פירוש הביטוי המקוריעריכה

הנביא ישעיה מתאר מצב שיתרחש לאחר חורבן עתידי. על פי הפירוש המקובל לפסוק, הנביא קובע כי ה' יהיה "לגבורה" עבור אלו אשר הם "משיבי מלחמה שערה". זאת אף על פי שחסרה למ"ד לפני המילה 'משיבי'. עם זאת, הביטוי 'משיבי מלחמה שערה' כשלעצמו אינו ברור דיו. נסקור את הפירושים העיקריים:

תרגום השבעיםעריכה

התרגום למילים 'ולגבורה משיבי מלחמה שערה' בשבעים הוא: καὶ ἰσχὺν κωλύων ἀνελεῖν, ומשמעו : "ולגבורה למי שמונע (מאחרים) להרוס". נראה כי כבר מתרגמי ספר ישעיה ליוונית (מאה 2 לפני הספירה) התקשו בפירושו המדויק של הביטוי.

תרגום יונתןעריכה

התרגום הארמי־יהודי לספר ישעיה מתרגם את המילים 'ולגבורה משיבי מלחמה שערה' כך: "וּלְמִתַן נִצְחָנָא לִדְנָפְקִין בִקְרָבָא לְאָתָבוּתְהוֹן בִשְלָם לְבָתֵיהוֹן", שמשמעו: "ולתת ניצחון ליוצאים אל קרב, להחזירם בשלום לבתיהם". הביטוי 'משיבי מלחמה שערה' מתפרש לפי זה: "אלו השבים לאחר המלחמה אל השער", כאשר שער משמעו שער העיר.

תרגום הפשיטתאעריכה

התרגום הארמי־נוצרי לביטוי 'משיבי מלחמה שערה' הוא "דמהפכין קרבא מן תרעא", שמשמעו: "אלו אשר הופכים מלחמה מן השער". נראה כי כוונת התרגום היא להיפוך תוצאות המלחמה.

תרגום הוולגטהעריכה

התרגום הלטיני למקרא מפרש: "et fortitudo revertentibus de bello ad portam", ומשמעו: "וגבורה לאלו אשר שבים מהמלחמה אל השער". אין זה מקרה שהתרגום הארמי־יהודי והתרגום הלטיני זהים.

רש"יעריכה

אינו מפרש את הביטוי, ונראה כי אין הדבר מקרי.

רד"קעריכה

"...וכן כשנלחמו באויביהם והשיבו מלחמה להם עד שער עריהם הבצורות האל היה להם לגבורה...". מפרש שערה במשמעות 'אל שער ערי האויב'.

מצודת דודעריכה

"...אשר שבו ממקום המלחמה להכנס אל שער העיר להשגב שמה [=להתחבא שם], רוצה לומר, לא יצטרכו לגבורת מלחמה כי האל ילחם להם". מפרש שערה במשמעות 'אל שער העיר של הנלחמים'.

סיכוםעריכה

נראה שבידי הפרשנים המהימנים ביותר, השבעים ורש"י, לא הייתה מסורת פרשנית מאוששת. הפרשנות המאוחרת גוזרת את שערה משער העיר, ונראה שאין כאן אלא פרשנות לפי העניין.