כל הפוסל במומו פוסל

כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל

עריכה
  1. אדם הפוסל את הזולת, פוסל אותו על בסיס פגם שלמעשה שורשו הוא בו – באדם הפוסל בעצמו.

מקור

עריכה
  • מקור הפתגם בדיון תלמודי על אודות אדם שהאמורא רב הכריז עליו עבד, מכיוון שקרא לאנשים אחרים עבדים: ”כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל“ (בבלי, מסכת קידושיןדף ע, עמוד ב).
  • השוו: ”הוֹי שׁוֹדֵד, וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד, וְלֹא-בָגְדוּ בוֹ; כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ-בָךְ“ (ישעיהו לג, פסוק א)

ביטויים קרובים

עריכה

ראו גם

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: כל הפוסל במומו פוסל