כל המוסיף גורע

כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ

עריכה
  1. הוספה אינה מועילה אלא גורמת נזק.
    • הגרסה החדשה בבחינת כל המוסיף גורע, התוספות מקשות מאד על השימוש בתכנה.

מקור

עריכה
  • מקור האמרה בגמרא: ”מניין שכל המוסיף גורע? שנאמר (ע"י חוה): ”אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ(בראשית ג, פסוק ג) (בבלי, מסכת סנהדריןדף כט, עמוד א).
    פירוש רש"י: הקדוש ברוך הוא לא ציון על הנגיעה ומתוך תוספת גירעו. שדחף הנחש את חוה על האילן עד שנגעה בו; אמר לה: ראי שאין מיתה על הנגיעה, אף על האכילה לא תמותי.[דרושה הבהרה]

ניגודים

עריכה


השורש יסף

השורש י־ס־ף הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָסַף יוֹסֵף -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל נוֹסַף נוֹסָף יִוָּסֵף הִוָּסֵף לְהִוָּסֵף
הִפְעִיל הוֹסִיף מוֹסִיף יוֹסִיף הוֹסֵף לְהוֹסִיף
הֻפְעַל הוּסַף מוּסָף יוּסַף -אין- -אין-
פִּעֵל יִסֵּף מְיַסֵּף יְיַסֵּף יַסֵּף לְיַסֵּף
פֻּעַל יֻסַּף מְיֻסָּף יְיֻסַּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַסֵּף או הִתּוֹסֵף מִתְוַסֵּף יִתְוַסֵּף הִתְוַסֵּף לְהִתְוַסֵּף