כיוצא בו

כַּיּוֹצֵא בּוֹ

1. בדומה למצב או למקרה המתואר קודם לכן

מקור

• ”כַּיּוֹצֵא בוֹ, זֵיתֵי מָסִיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִקּוּף, עִנְּבֵי בָצִיר עִם עִנְּבֵי עוֹלְלוֹת, אִם יֶשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר, מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְאִם לָאו, מוֹצִיא תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּל, וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְפִי חֶשְׁבּוֹן:“ (משנה, מסכת חלה – פרק ג, משנה ט)
• ”כיוצא בו, המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו למקום שכלו, חייב לבער.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ד, משנה ב)
• ”כיוצא בו, המשכיר בית לחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה ז)

ביטוי זה מזמין את הקורא להשוות בין שתי הלכות צמודות זו לזו במשנה.