יָצָא חוֹצֵץ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. [עממי] התנגד בתוקף בגלוי וביד רמה.
    • ההנהלה הורתה לצאת חוצץ נגד היוזמה החדשה.

מקור עריכה

  • הביטוי במקרא ”מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ“ (משלי ל, פסוק כז) המשמעות הנהוגה כיום נולדה כנראה מפירוש רש"י בשם רבו למילה חִצֵּץ (ראו פרשנים).

פרשנים מפרשים עריכה

  • אבן עזרא, מצודות, מלבי"ם: מן הפועל חֻצַּץ - במקרא נאסף - יצא מאוסף ומקובץ
  • רש"י (בשופטים ה י"א): מן חִצֵּץ -במקרא נלחם- שנגזר מכאן שנאסף לגדוד כדי להלחם.

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏



השורש יצא

השורש י־צ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים עריכה

י־צ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָצָא יוֹצֵא יֵצֵא צֵא לָצֵאת או לֵיצֵא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹצִיא מוֹצִיא יוֹצִיא הוֹצֵא לְהוֹצִיא
הֻפְעַל הוּצָא מוּצָא יוּצָא -אין- -אין-
פִּעֵל יִצֵּא מְיַצֵּא יְיַצֵּא יַצֵּא לְיַצֵּא
פֻּעַל יֻצָּא מְיֻצָּא יְיֻצָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות עריכה

  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[1]