'צרור' עפ"י הפועל מן הפסוק לעיל -'ויצר'. היות ו"ככריים" מקראיות ששלח נעמן שוות לכשישים וששה ק"ג שש מאות שישים ושש גרם בערך, אזי יתכן וחריט הוא מין שק גדול.
במאמרו, קושר פרופ' חיים רבין את תיבת חריט המקראית עם הביטוי מלשון ערבית סורית מדוברת - 'חְראטֵת אל עיד' בהוראת בגד גוף, חצאית לימי חג - 'קרינולינה',עם הפעלים בניבים: סוקוטרי -'ח'ארוט', ובניב טיגרני -'חַרְטַ' בהוראת 'לנתק ענבים מהאשכול בהינף יד או בעזרת הפה', וגם 'ח'רט' בהוראת למרוט עוף .בכך מקשר הפרופ' את תיבת 'חריט' לשדה סמנטי במשמעות 'קילוף', או ליתר דיוק - בגד גוף סגור ככיס, שיש לקלפו על מנת לפשוט אותו [1].
רש"י - 'חרטים' הם מיני בגדים וסודרין, כמו המטפחות והחריטים, כך חברו מנחם. אבל יונתן תרגם זה 'פלדסין', ואת שבספר ישעיהו תרגם מחכיא. והפותרין אומרין: בשני חריטים, בשני כיסין ארוכים, פירדיי"ש בלע"ז.
רלב"ג - "צרר שני ככרים של כסף בשני חריטים, או בשתי אמתחות". (ראו, אמתחת).
מצודות - "והחריטים" - מין כיסים נאים וכן ויצר וגו' בשני חריטים
רשב"ם - ”חֶרֶט“ (שמות לב, פסוק ד), בהוראת 'שטנץ' או שקע שנעשה עבור יציקת זהב שחוממה והפכה נוזלית - "הזהב לקח מיד כל אחד וקבץ אותו וקשר את כולם בבגד עד שעשו דפוס של חמר ושל שעוה בדרך המתיכין ועשו בו צורת עגל והשליכו הזהב בתוכו ונעשה עגל, כדכתיב: ואשליכהו באש ויצא העגל הזה. (השוו, "ותשם כתר על ראשה ותלבש בגדים יקרים מוזהבים ותכשיטים חריטים ושהרונים ועגילים וטבעות". יהודית, מעשה יהודית ז'-2)
1: רד"ק - 'חריטים' כיסים, וכן בשני חריטים, וכן נקרא בערבי הכיס כרטא ת.יונתן תרגם: בעברי בערבי כ"ף במקומות רבים.
