חצפה

חֻצְפָּה

לשון חז"ל עזות פנים. התנהגות חסרת עכבות.
- ”בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר; הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)
- ”לפתע נשמע קול הורדת מים באסלה ואישה מבוגרת יצאה מאחד התאים וכשראתה אותי החלה לצעוק: “חוצפה! מי הירשה לכם לעשות את זה פה?”“ (גרביים, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)