חצפה

חֻצְפָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חוצפה
הגייה*	khutspa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־צ־ף
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	חֻצְפַּת־, ר׳ חֻצְפּוֹת

1. לשון חז"ל עזות פנים. התנהגות חסרת עכבות.

   • ”בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר; הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו)
   • ”לפתע נשמע קול הורדת מים באסלה ואישה מבוגרת יצאה מאחד התאים וכשראתה אותי החלה לצעוק: “חוצפה! מי הירשה לכם לעשות את זה פה?”“ (גרביים, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• שורש מקראי בארמית ”מִלַּת מַלְכָּא מַחְצְפָה“ (דניאל ג, פסוק כב).
• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במשנה (בלשון זכר), במובאה לעיל.

נגזרות

• חוצפן

מילים נרדפות

• עזות
• עזות מצח
• חציפות

ניגודים

• בישנות

תרגום

• אנגלית: chutzpah‏, audacity‏‏‏‏
• ערבית: وَقاحة‏‏‏‏

ראו גם

• העזה
• סורר ומורה
• צבריות

הערות שוליים

השורש חצף