חָצַב

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חצב
שורש וגזרה ח־צ־ב
בניין פָּעַל (קַל)
 
איור של אדם חוצב
  1. חפר בקרקע קשה ובקע סלעיה ויצר בה חלל. ניתק אבן גדולה מתשתיתה הסלעית.
    • ”...אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.“ (דברים ח, פסוק ט)
    • ”כִּי־שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי – אֹתִי עָזְבוּ, מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת; בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא־יָכִלוּ הַמָּיִם.“ (ירמיהו ב, פסוק יג)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת־הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית לִבְנוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק ב)
    • ”שָׁלֹשׁ אֲבָנִים הֵן; אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לַבִּימוֹס, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה; סִיְּדָהּ וְכִיְּרָהּ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה (וְחִדֵּשׁ), נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ.“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק ג, משנה ז)
    • "לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש / כי מן האבנים האלה יבנה מקדש" (שירו של אבא, מאת נעמי שמר)

גיזרון

עריכה
  • מילה מקראית.
  • באוגריתית, מופיע כשם עצם "חֲצְבְּ" 𐎃𐎉𐎁 . בעלילות בעל וענת - "שְשֵם כּסְף אְל בְּעֲלין חֲצְבְּ". תרגום, "שִׁישִׁים כסף עבור בעלין (חוצב=) חוטב-העצים" [1] . באכדית: חֻצַבֻּ ḫuṣābu בהוראת 'בול-עץ', (ע"ע - chip of wood). ובתהליך "זיווג" צ'-אכדית עם ש'- ערבית, השוו חשב  :خشب בהוראת בול-עץ.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

חֻצָּב

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־צ־ב
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקרא צורת הסביל של חָצַב
    • {{צט/שיר|מִכִּסֵּא כָּבוֹד חֻצָּבָה לָגוּר בְּאֶרֶץ עַרֵבָה|שימו לב על הנשמה

גיזרון

עריכה
  • צורת הסביל של חָצַב


מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

חַצָּב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ח־צ־ב
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות
  1. לשון חז"ל מי שעוסק בעקירת סלעים לצורך בניה.

גיזרון

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה


חָצָב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חצב
הגייה* chatsav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־צ־ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
 
חצבים פורחים
  1. לשון חז"ל גאופיט ממשפחת האספרגיים בעל עמוד תפרחת חרוטי, הפורח בלבן בתחילת הסתו.

גיזרון

עריכה
  • מארמית: חֲצוּבָא. ע"ש ששורשיו חוצבים בקרקע.

מידע נוסף

עריכה
  • הרמב"ם זיהה את החצב על פי הערבית قَصَب اَلسُّكَّر‎ (קַצַב אַל־סֻּכָּר) – הוא קנה הסוכר

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: חצב
  טקסונומיה בוויקימינים: Drimia
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חצבים

חָצָב ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חצב
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־צ־ב
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל כלי אחסון גדול.
    • ”לֹא הָיוּ כוֹנְסִים אוֹתוֹ בַּחֲצָבִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא בְחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת; וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף.“ (משנה, מסכת מנחותפרק ח, משנה ז)
    • ”מִלַּחְמִיּוֹת וְעַד חֲצָבִים גְּדוֹלִים, בְּלֹג; רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר, חֲצָבִים גְּדוֹלִים שִׁעוּרָן בִּשְׁנֵי לֻגִּין.“ (משנה, מסכת כליםפרק ב, משנה ב)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל. גם בארמית.
  • מילה קרובה באכדית: ‏ḫašbu - חרסית, חרס. ארמית: חצבא - קנקן או צנצנת מחרס.

מידע נוסף

עריכה
  • בתלמוד מסופר על אחד האמוראים שדיבר בבדיחות הדעת בעניינים שונים ביניהם על קשר בין הכלי לפועל חָצַב ”חצבא - שחוצב מים מן הנהר“ (בבלי, מסכת שבתדף עז, עמוד ב)

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. (KTU3 3.10 (RIH 84/33): r 1)