חפשן

יש להוסיף לדף זה את הערכים: חַפְשָׁן, חַפְּשָׂן.

חַפְּ"שָׁן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חפשן
הגייה*	chapshan
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ח־פ־שׁ־ן (גזור שם)
דרך תצורה	חפ"ש + ־ָן
נטיות	ר׳ חַפְּשָׁנִים; נ׳ חַפְּשָׁנִית, נ"ר חַפְּשָׁנִיּוֹת

1. (צה"ל) חייל החותר להקלה בתנאי שירותו ובעומס העבודה שלו תוך עשיית המינימום המוטל עליו.

   • אולי תעזור פעם אחת לעשות מסדר על החדר, יא חפשן?!

2. בהשאלה מן (1): אדם הנתפס כבעל יכולות ניהוליות ירודות, דרכי פעולה מרושלות ולא אחראיות.

   • חברי קלמן נודע כחפשן. נהג האוטובוס החזיר לו מחצית העודף, ואילו קלמן המשיך וכלל לא שם לב.
   • "איזה חפשן אתה ירדן!" קראה סיוון. "יצאת מהבסיס ב17:30?!?!"

גיזרון

• חפשן בא מקיצור המילה חפ"ש שזה קיצור צבאי ל: " חייל פשוט"

נגזרות

• ח־פ־שׁ־ן
• חפשנות

ראו גם

• חותר
• עצלן