| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חניוק
|
| הגייה* |
khnyok
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
שאילה
|
| נטיות |
ר׳ חְנְיוֹקִים
|
- [סלנג] רכרוכי, חסר אומץ לב, רך לבב, בכיין.[1]
- יואב לא היה מסוגל להתעמת עם המנהל והתחיל לבכות כמו חניוק.
- עזוב אותך, אל תהיה כזה חניוק, בוא ננסה משהו חדש!
- בסוף כל טיול שנתי, יש את החניוק הזה שבוכה כי הוא לא רוצה לחזור הביתה.
- [סלנג] כינוי גנאי לחרדי קנאי, שדבר אינו מעניין אותו מלבד שמירה קפדנית ויתר מן הדרוש על מצווה קלה כחמורה.[2]
- הרופא רצה לתת לו חלב ואז החניוק הזה התחיל לצעוק שצריך להמתין עוד 22 שניות שיעברו 6 שעות בין בשר לחלב.
- ”בזמן שהנחתי זר על אחד הקברים, ניגש אלי איזה חניוק וצעק: 'בגללך הם באדמה'.“ ("חדשות", 20 ביוני 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מיידיש: כניאָק (khnyok) <--- רוסית: хныка - בכיין, יבבן.
