חיצון
חִיצוֹן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חיצון |
הגייה* | khitson |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ו־ץ |
דרך תצורה | משקל קִטְלוֹן |
נטיות | נ׳ חִיצוֹנָה (חִיצוֹנִית) ר׳ חִיצוֹנִים חִיצוֹנוֹת |
- שנמצא מחוץ למקום מוגדר. שנוטה לצד חוץ במרחב.
- ”וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן[...] וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן“ (מלכים א׳ ו, פסוקים כט – ל)
- ”בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם“ (יחזקאל מב, פסוק יד)
- ”הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה ר' יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור“ (משנה, מסכת ערלה – פרק א, משנה א)
- ”שני חצרות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ג, משנה ה)
גיזרון
עריכה- לשון המקרא ולשון חז"ל. היום נהוג יותר חיצוני וחיצונית חיצוניים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: external