זרא
זָרָא עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | זרא |
הגייה* | zara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ז־ו־ר |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות |
- גועל, בחילה, מיאוס.
- ”"עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם, וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא“ (במדבר יא, פסוק כ)
- ”"וְעַל-אַפְּךָ וְעַל-חֲמָתְךָ תָּבִיא קְטָרְתָּן הַזָּרָה / אֶת-עֶדְנַת הָאָבִיב בִּלְבָבְךָ – וְלֹא-תְהִי לְךָ לְזָרָא“ (בעיר ההרגה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל בספר במדבר.
- מקביל כנראה לתיבה האכדית בהגיית: זִיאַרוּ ziāru בהוראת לשנוא, לדחות, לתעב, לסרב.
פרשנים מפרשים עריכה
- על הפסוק מספר במדבר יא לעיל כתב רש"י: "והיה לכם לזרא - שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם. ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא". אונקלוס תרגם את המילה "לְתַקְלָא".
- על פי חלק מן הפרשנים, ובהם אבן עזרא ורבנו בחיי, מקור המילה הוא מן השורש ז־ו־ר, והימצאותה של הא' בסוף המילה מוסברת בהתחלפות של אותיות אהו"י. "לזרא - להפלגת המיאוס כתב אל"ף במקום ה"א כבכל מקום להפלגה..." (פירוש רבנו בחיי למקרא).
צירופים עריכה
תרגום עריכה
|