זלדקן

זַלְדְּקָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זלדקן
הגייה*	zaldekan
חלק דיבר	שם עצם (תואר)
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	זל + דקן
נטיות	נ׳ ? ר׳ זַלְדְּקָנִים

1. אדם שזקנו דליל.

   • ”רב חונה מעבר זלדקן“ (ירושלמי, מסכת תענית – פרק ד, הלכה א)
   • ”צורת רבי יוסי, איש שׂיבה, זלדקן ודק-הבשר, מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין ומתפלל בחורבה אחת מחורבות ירושלים“ (בימים ההם - ספר שני, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
   • ”גוץ ועגול, זלדקן ומעודש, קרחתו לראשו כביצה מבריקה עם שערות אפורות ומצויצות לערפו המבעבע“ (המושיעה: מאהב חוה ואמונה, מאת איתמר בן אב"י, בפרויקט בן יהודה)

2. [טקסונומיה] זלדקניים _(Ophidiidae) - משפחת דגי גרם מהסדרה צלופחי-קושק.

גיזרון

1. מארמית: הלחם של זל (דַּל בארמית) ודקן (דיקנא - זָקָן בארמית).
2. נקראים כך בגלל הבִּינִים שיש לו מתחת לסנטרו, שנראים כמו זקן דליל.

ניגודים

• עבדקן

מידע נוסף

• במקור הכוונה לאדם שבאופן טבעי זקנו דליל. בעברית חדשה הכוונה למי שמקצץ זקנו אבל אינו מגלחו לגמרי. השם מבטא בדר"כ אדם מוזנח.

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: זלדקניים