ויקימילון:גבולות/קווים מנחים להכללה בוויקימילון של מילים וצורות לא תקניות ומילים לועזיות בשימוש עממי, לא רשמי

מבוא עריכה

לצורך ההנחייה נסווג את מילות השפה בחלוקה כללית לשלוש קבוצות:

1. "מילים וצורות לא תקניות ומילים לועזיות בשימוש עממי, לא רשמי",
2. "מילים לועזיות המצויות בשימוש בשפה רשמית (מכתבים רשמיים, חדשות בכלי התקשורת)",
3. "מילים תקניות (מילים המוכרות על ידי האקדמיה ללשון העברית כמילים עבריות)".

דף זה מציע הנחיות לגבי הכללתן בוויקימילון של מילים מהקבוצה הראשונה, "מילים וצורות לא תקניות ומילים לועזיות בשימוש עממי, לא רשמי".

מטרת הדף אינה לקבוע חוקים מוחלטים אלא לאפשר החלטות נבונות וסבירות בנוגע לכל מקרה לגופו תוך הסתמכות על עקרונות כלליים, תקדימים ופרספקטיבה רחבה; לשם כך מובאות גם דוגמאות להלן.

מושגים עריכה

  • מילים לא תקניות הן מילים שאינן מוכרות על ידי האקדמיה ללשון העברית כמילים עבריות.
  • צורות לא תקניות של מילים תקניות הן צורות איות, הגייה, הטיה או ניקוד לא תקניות, כלומר בניגוד לקביעת האקדמיה ללשון העברית; למשל: האיות "דוגמא" במקום "דוגמה", הגיית "אקדמיה" במלעיל במקום במלרע, הריבוי "דְלָעוֹת" במקום "דְּלוּעִים", ניקוד האות סמ״ך במילה "סֵפֶר" בסגול במקום בצירי.
  • לגבי מילים לועזיות קובעת האקדמיה ללשון העברית רק עקרונות שימוש (תעתוק, ניקוד, ריבוי וכד׳) אבל אינה מפרידה בין מילים לועזיות "תקניות" ל"לא תקניות". לפיכך, בהקשר הנוכחי, מסווגות מילים לועזיות שאינן בשימוש בשפה רשמית יחד עם מילים לא תקניות; מילים לועזיות שכן מצויות בשימוש בשפה רשמית מסווגות בנפרד (הסיווג בדף זה הוא לצורכי הדגמה והבהרה בלבד; הקביעה, האם מילים לועזיות מסויימות אכן שייכות לכאן או לכאן, אינה חשובה בנוגע לעקרונות הכללתן של המילים במילון).
  • "מילה לועזית" בניגוד ל"מילה עברית שמקורה לועזי": המינוח "מילה לועזית" מתייחס כאן למילה שאולה המשמרת את תצורתה המקורית (שאינה עברית), בניגוד למילה שמקורה לועזי אבל נגזרת בתהליך גזירה או נטיה עברי, כך למשל "טוֹרְפֶּדוֹ" היא מילה לועזית, בעוד"טַרְפֶּדִת" ו"טֻרְפְּדוּ" ("השיחות טורפדו") אינן מילים לועזיות – שכן הן אינן קיימת בתצורה זו בשום שפה אחרת – אלא מילים עבריות (נטיית שורש תנייני גזור שם טרפ״ד ממקור לועזי בבניין קַטֶּלֶת ובמשקל פֻּעַל); "אובייקט" היא מילה לועזית בעוד "אובייקטיביות" איננה מילה לועזית – שכן היא אינה קיימת בתצורה זו בשום שפה אחרת – אלא מילה עברית הגזורה ממקור לועזי (גם הפרדה זו היא לצורכי הדגמה והבהרה בלבד; הקביעה, האם מילה מסויימת אכן שייכת לכאן או לכאן, אינה עקרונית לצורך החלטה בנוגע להכללתה במילון).

קריטריונים עריכה

להלן רשימת הקריטריונים להכללה בוויקימילון של מילים וצורות לא תקניות ומילים לועזיות בשימוש עממי, לא רשמי, והנחיות בנוגע לשיקולים במקרי ספק:

מילים שאין ספק שניתן לכלול אותן עריכה

  • מילים לא תקניות, שכמעט ואין דוברי עברית ילידיים שאינם מכירים אותם, כמו: "לעשות שולם", "ביס", "לפרגן", "ואללה", "רכז", "לרכל", ניתן לכלול בוויקימילון תוך תיוגן בעזרת תבנית סלנג.

מילים שאין ספק שאין לכלול אותן עריכה

  • מילים אידיולקטיות, שאינן מופיעות ביצירה ספרותית או שלא עברו באופן זה או אחר לנחלת הכלל, לא ייכללו בוויקימילון.

מילים שעדיף לא לכלול אותן עריכה

  • מילים, שאין שום עדות בלתי תלויה לכך שהן בשימוש בכלל, עדיף לא לכלול בוויקימילון, גם אם ויקימילונאי יטען שהוא אישית ומכריו משתמשים במילה. מילה כזו שהוספה לוויקימילון יש לתייג כמידע שאין לו סימוכין. בדף השיחה ניתן לדון ולהחליט אם להותיר את המילה או למחוק אותה.

מילים שלגביהן עשוי להתעורר ספק עריכה

בנוגע להכללת מילים במקרים הבאים אפשר להיעזר בהנחיות שלמטה.

  • מילות ז׳רגון או מילים משלביות, שהן בשימוש רב בקבוצת אוכלוסיה חלקית, למשל: רק אנשים מעל גיל 70 או רק תלמידי תיכון, רק אנשי השמאל הפוליטי או רק קהילת המשחקים במבוכים ודרקונים, או כל מילה שנמצאת בשימוש בלעדי בז׳רגון מסויים. מילים כאלה מוכרות היטב לקבוצת אנשים מסויימת ולדידם של אנשים אלה לא יהיה ספק בכך שיש לכלול מילים אלה בוויקימילון, בעוד לאנשים מחוץ לקבוצה – שייתכן שהם הרוב המכריע באוכלוסיית דוברי העברית – הכללת מילים אלה במילון עלולה להיראות לא מוצדקת.
  • מילים צעירות, שגם הן אולי נכנסו כבר לשימוש רחב בקבוצת אוכלוסיה חלקית אבל עדיין אינן מוכרות לרוב דוברי השפה, ושמוקדם לדעת אם הן ישתרשו בשפה או ייעלמו כלעומת שבאו.
  • תחדישים ספרותיים עשויים להראות הגיוניים ונאים ותואמים לרוח העברית ובכל זאת להיות בשימוש נדיר מאוד עד חד פעמי.

חלופות תקניות למילים לא תקניות בשימוש רווח עריכה

אם מילה מסויימת רווחת אבל אינה תקנית, ולצידה קיימת חלופה שנקבעה על ידי האקדמיה (ושאולי אינה בשימוש רווח), ניתן להכליל את שתי המילים בוויקימילון עם הפניות הדדיות תוך הסבת תשומת ליבם של הקוראים לקיום שתי החלופות. כך גם לגבי חלופות עבריות שקבעה האקדמיה למונחים לועזיים נפוצים. דוגמאות:

מילה רווחת לא תקנית חלופה תקנית מילה לועזית רווחת חלופה עברית
כִּכֵב, לְכַּכֵב כִּכֵּב, לְכַכֵּב קומפקטי צָמוּם
שלט רחוק שַׁלַּט רַחַק הנגאובר חֲמַרְמוֹרֶת
זיפזפ שִׁלְטֵט ג׳ט לג יַעֶפֶת
מַטָּף מַטְפֶּה ג׳ינגל זַמְרִיר
שנירקול צְנִירָה מוניטור מַשְׁגּוֹחַ
מקוונטט מְקֻוְנָט מילק־שייק קְצִיף

הנחיות למקרה של ספק: שיקולים לגיטימיים ושאינם לגיטימיים עריכה

בהחלט אסור שהשיקולים הבאים ילקחו בחשבון בנוגע להכללת מילים בוויקימילון (שיקול על פי שיפוט אישי בלבד):

  • "אני אישית אף פעם לא שמעתי את המילה הזאת".
  • "אני אישית מכיר את המילה הזאת מצויין".
  • "בעיני המילה הזאת מכוערת / מעוותת".
  • "בעיני המילה הזאת יפיפיה / מוצלחת / נחוצה" וכד׳.

גם השיקולים הבאים הם לא רלוונטיים לגבי שאלת הכללת מילות סלנג (או ז׳רגון של מגזר מצומצם מסוים):

  • אם מילה נמצאת בשימוש רק בהקשר יחיד, אין בכך נימוק לפסילתה. הסיבה לכך היא קרוב לוודאי שהמילה רלוונטית רק לתחום הזה, כמו מילות ז׳רגון רבות: "חכירה": נדל״ן, "זרז": ביוכימיה, "אשפרה": הנדסת בנין, "לטרנספז": מוזיקה ומתמטיקה, "לכראגרף": מחול, "לקמפלקס": בכימיה אורגנומתכתית.

הקריטריונים הבאים תומכים בהכללת מילה במילון:

  • "מבחן גוגל": מופעים באינטרנט של מילה באתרים רבים שאינם קשורים אלה לאלה מעידים חד משמעית על כך שלא מדובר במילה אידיולקטית או בהמצאה פרטית: נימוק לטובת הכללת מילה בוויקימילון.
  • סיפוק מקור (אנלוגי) שתהיה נגישות אליו (למשל סריקה והעלאה לוויקישיתוף) שמדגים בבירור שימוש רחב מספיק במילה (מילונים, ספרות מקצועית).

דוגמאות עריכה

הטבלה הבאה אינה קובעת אילו מילים מותר או אסור לכלול בוויקימילון: מטרתה היא להנחות ולספק תחושת התמצאות מתוך הבנת האופן שבו מילים עבריות ולועזיות נוצרות, נגזרות ומושפעות זו מזו, מתייחסות זו לזו ומסתווגות בהשוואה זו לזו.

בין השאר מדגימה הטבלה את הקרבה בין מילים שעשויות להשתייך למשלבים שונים וגם לעבור ממשלב אחד למשנהו: מילים שנוצרו על פי אותו עקרון גזירה או תצורה לפעמים אינן מתקבלות על ידי האקדמיה ולפעמים כן; לעיתים קרובות ההבדל היחיד הוא "גיל" המילים: מילים שאולות (או גזורות ממקור לועזי) צעירות יחסית נתפשות כעממיות, בעוד אחרי "תקופת ניסיון" או "דגירה" מסויימת, מילים שאולות או מילים גזורות ממקור לועזי נכנסות לשימוש רשמי ולפעמים אפילו נתפשות כעבריות לכל דבר ומוגדרות כתקניות.

לדוגמה, המילה "אבסולוטי" מקובלת כמילה לועזית בשפה הרשמית בעוד המילה "אבסולוטלי" נפוצה רק בשפה העממית. שימו לב שלגבי מילים כמו "תכלס" ו"וַאחַד" אין ספק שמדובר בסלנג עברי נפוץ, בעוד המילה "אבסולוטלי" עשויה להיתפס כ"פשוט מילה באנגלית", למרות ששלוש המילים "תכלס", "וַאחַד" ו"אבסולוטלי" שאולות ישירות משפות זרות: רק "גילן" בשפה העממית שונה.

דוגמה נוספת: המילה "מהופנט" היא מילה עברית לכל דבר: היא גזורה מהשורש הפנ״ט, שבתורו גזור מלועזית ("hypnotize" וכד׳); לעומתה המילה מפוברק נתפשת כסלנג, למרות שהיא גזורה לפי אותו העקרון בדיוק: מהשורש פבר״ק, שבתורו גזור מלועזית ("fabricate" וכד׳).

הדוגמאות מסווגות לפי הקבוצות הבאות:

  1. מילות עגה (ז׳רגון: שפה מקצועית או מגזרית)
  2. תחדישים ספרותיים ומילים מלשון הדיבור שהתקבלו בפרסום בדפוס
  3. מילים שאולות וגזירות ממילים שאולות
  4. נטיות של שורשים הגזורים ממילים שאולות
  5. מילים שניטות, שנהגות או שמנוקדות בניגוד לחוקי הדקדוק כפי שהוגדרו על ידי האקדמיה
  6. מילות סלנג אחרות


סיווג↓
משלב←
מילים וצורות לא תקניות
ומילים לועזיות שאינן בשימוש במסגרות רשמיות
מילים לועזיות המצויות בשימוש במסגרות רשמיות מילים עבריות תקניות
 

מילות עגה (ז׳רגון: שפה מקצועית או מגזרית)

  • בטשית (ז׳רגון צבאי)
  • פילינג (ז׳רגון קוסמטיקה)
  • תַּקְלִיף (פילינג, ז׳רגון קוסמטיקה)
  • פּוּס (משחקי ילדים)
  • לעשות שולם (שפת ילדים, הגיה יידית של "שלום")
 
תחדישים ספרותיים
  • טיפוס מטופס ("ימי צקלג" מאת ס יזהר, עמוד 684 שורה 20)
  • התאווש ("רבקה", מאת דפנה די-מוריה, עמוד 199)
מילים מלשון הדיבור שהתקבלו בפרסום בדפוס
  • דינגדנג (תנין פיגוע, מאת אסף גברון, ע׳ 95 במסמך גוגל, ע׳ 13 בדפוס)
 
מילים שאולות וגזירות ממילים שאולות (למשל גזירת שם תואר משם עצם ולהפך או גזירת שם עצם חדש משם העצם השאול)
  • אבסולוטלי
  • טיפ טופ
  • טיפוסי
  • פלספן
  • פיזיקה
  • פיזיקאי
  • אובייקט
  • אובייקטיביות
 
נטיות של שורשים הגזורים ממילים שאולות
  • להשוויץ
  • מפוברק
  • מדופרס
  • לפספס
  • לדסקס
  • לקבצ׳ץ׳
  • לדג׳ה
  • להסוויץ׳
  • לדקלם
  • לארגן
  • להפנט
  • לקודד
  • לטלפן
  • מפוסטר
  • מהומגן
  • לטרפד
  • למגנט
  • לניילן
  • מקוונט [1]
  • לשפכטל
  • לטלגרף
 
מילים שניטות, שנהגות או שמנוקדות בניגוד לחוקי הדקדוק כפי שהוגדרו על ידי האקדמיה
  • רֶכֶּז (בכ״ף דגושה)
  • לרכל (בכ״ף רפה)
  • לְהַכְּחִיל (בכ״ף דגושה)
  • להשתבץ (בבי״ת רפה)
  • לאפר (בפ״א רפה)
  • שפמפם (בשני פ״א רפות)
  • טיפוסמלעיל)
  • פֵיָה (בפ״א רפה)
  • הפנט (בפ״א דגושה)
 
מילות סלנג אחרות