הרפתקה

הַרְפַּתְקָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הרפתקה
הגייה^*	harpatka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־פ־ת־ק
דרך תצורה	משקל הַקְטָלָה
נטיות	ר׳ הַרְפַּתְקוֹת או הַרְפַּתְקָאוֹת

לשון חז"ל מאורע שיש עמו סיכון שלא ניתן לחזותו מראש.
- ”כל הני הרפתקי דעדו עלה אימת איתדון?“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף טז, עמוד א) [כל אותם סיכונים שבאו עליה, מתי נדונה?]
- רכישת מניות חברה כושלת היתה הרפתקה שעלתה לו בהפסד ממון.
בהשאלה מן (1): מעשה שמביא למפגש עם ארועים, מקומות, או אנשים מעניינים ומיוחדים; חוויה שמעבר לשגרת היום־יום.
- "הרפתקאות צועניות / במטוסים, באוניות / וטעויות צבעוניות / על כל השטח." (אני גיטרה, מאת נעמי שמר)
- הרפתקאות עליסה בארץ הפלאות (שם של ספר).

מופיעה לראשונה בצורתה הארמית בתלמוד בתצורת: "הרפתקי" - ”כמה הרפתקי עדו עלייהו?“ (בבלי, מסכת קידושין – דף לג, עמוד א) על פי רש"י 'הרפתקי' הם כל אותם נסים ומופתים הקורים בעת צרה.
יש הגוזרים מיוונית-עתיקה בהגיית: ארפָּתיקוֹס (αρπακτικός) כשם תואר המבטא: דורסנות, טרפנות . מאידך יש הגוזרים מפרסית דרך ארמית: "הרפתקא".^[1].

مُخَاطَرَة‏‏‏‏ (תעתיק: מֻחָ'אטַרָה)

مُجَازَفَة‏‏‏‏ (תעתיק: מֻגָ'אזַפָה)

↑ נפתלי הרץ טור-סיני , "מלים שאולות בלשוננו".לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א, ב עמ' 11