הדלה

הִדְלָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הידלה
שורש וגזרה	ד־ל־י/ה
בניין	הִפְעִיל

1. [חקלאות] תמך ענפי צמח ביתדות, וכיוון בכך את גדילתו לכיוון מעלה.

   • ”הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ד)

גיזרון

מהשורש המקראי ד.ל.ה (דלה דלי) שמשמעו הגבהה, הרמה.

נגזרות

• מדלה
• דלית