הִדְבִּיר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הדביר
שורש וגזרה ד־ב־ר ב, גזרת השלמים
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הכניע, השמיד, חיסל.
    • יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ; וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ.“ (תהלים מז, פסוק ד)
    • הרופאים הצליחו להדביר את המגפה בעיר.
    • החקלאי ריסס את שדהו בכדי להדביר את המזיקים.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה


השורש דבר ב

השורש ד־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ד־ב־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִדְבִּיר מַדְבִּיר יַדְבִּיר הַדְבֵּר לְהַדְבִּיר
הֻפְעַל הֻדְבַּר מֻדְּבָּר יֻדְבַּר -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-