הברזה

הַבְרָזָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הברזה
הגייה*	havraza
חלק דיבר	שם-עצם; שם פעולה
מין	נקבה
שורש	ב־ר־ז
דרך תצורה	משקל הַקְטָלָה
נטיות	ר׳ הַבְרָזוֹת

1. עברית חדשה חריצת תבריג פנימי (בתוך קדח) באמצעות כלי יד או כלי מכונה הנקרא מברז.
2. [סלנג] אי־הגעה לפגישה שנקבעה מראש, שיבוש תוכנית.

גיזרון

  1.    מן מברז.
  2.    לפי רוביק רוזנטל מערבית מרוקאית. לפי אילון גלעד מן "דפק ברז" (מעל באמון), ביטוי שנוצר בבתי הכלא.

תרגום

• אנגלית:

  1.    tapping‏‏‏‏

ראו גם

• ברז
• מברז
• מחרוקת

הערות שוליים