דלמא
(הופנה מהדף דלמה)
דְּלָמָא (גם: דְּלָמָה)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דלמא |
הגייה* | dlama |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות |
- לשון חז"ל סיפור, מעשה.
- ”דלמא: תלת עשר אחין הויין ומתין תרין עשר דלא אחין...“ (ירושלמי, מסכת יבמית – פרק ד, הלכה יא)
- ”דלמה: ר' הושעיה רובה ור' יהודה נשייא הוו יתיבין...“ (ירושלמי, מסכת יבמות – פרק ח, הלכה ב)
- ”דלמא: ר' אבהו ור' יוסי בן חנינא ור' שמעון בן לקיש עברו על כרם דורון...“ (ירושלמי, מסכת פאה – פרק ז, הלכה ד)
גיזרון
עריכה- מיוונית: δρᾶμᾰ - פעולה מעשה, הצגה (השוו דרמה).
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהדִּלְמָא
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דלמא |
הגייה* | dilma |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון חז"ל [ארמית] שמא.
- ”דאי בעי למיהדר לא מצי הדרי בהו ואנן לא הדרי, או דלמא לא מקיימא מלתא אלא בסהדי.“ (בבלי, מסכת קידושין – דף סה, עמוד ב)
- ”שמעת מינה מתירין מבגד לבגד! דלמא דאי עבד איתמר.“ (בבלי, מסכת מנחות – דף מא, עמוד ב)