דבר קשות

דִּבֵּר קָשׁוֹתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דיבר קשות
הגייה* diber kashot
חלק דיבר פועל
מין
שורש ד־ב־ר; ק־ש־י/ה
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ דִּבְּרוּ קָשׁוֹת
  1. לשון המקרא נזף, אמר דברי תוכחה, השמיע דברים שלא נעים לשומעם.

מקורעריכה

  • " וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל." (בראשית מב ז).

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה