ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גמישות
|
הגייה* |
gmishut
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ג־מ־שׁ
|
דרך תצורה |
גמיש + ־וּת
|
נטיות |
|
- עברית חדשה היכולת להתכופף, להימתח ולהתכווץ.
- חלק מהתנוחות ביוגה מצריכות גמישות רבה.
יהיו לנו איפוא סופרינו בחו"ל, שאינם משתמשים בלשון עברית אלא לכתיבת מאמרים, מטהרים כבכל אוות נפשם ואנו נכיר להם טובה ונאמר להם חן-חן, כי ישמרו טהרת הלשון ובזעת אפם ייגעו להגות רק בהמלים הנמצאות את כל רעיונותיהם ומחשבותיהם. בזה יתנו ללשוננו סוף-סוף גמישות (מחילה מכבוד המטהרים, אך לא יכולנו למצוא למושג הזה מלה אחרת, אלא זו, מפועל גמש בתלמוד) גדולה.
השורש גמשׁ
|
השורש ג־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
ג־מ־שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
=אין=
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
=אין=
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִגְמִישׁ
|
מַגְמִישׁ
|
יַגְמִישׁ
|
הַגְמֵשׁ
|
לְהַגְמִישׁ
|
הֻפְעַל
|
הֻגְמַשׁ
|
מֻגְמָשׁ
|
יֻגְמַשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגַּמֵּשׁ
|
מִתְגַּמֵּשׁ
|
יִתְגַּמֵּשׁ
|
הִתְגַּמֵּשׁ
|
לְהִתְגַּמֵּשׁ
|
| |
|