| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גובתת מילוא
|
| הגייה* |
guvtat milo
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
צרף
|
| נטיות |
ר׳ גֻּבְתוֹת מִלּוֹא
|
גובתת מילוא של מכונה
- עברית חדשה התקן מכני למניעת דליפה של נוזל או גז דרך פתחו של ציר סובב במכונה, בשסתום וכו'; בנוי מטבעות אטימה מיוחדות, הכרוכות ומהודקות סביב הציר.
- בסירת מנוע מותקנת גובתת מילוא במקום בו יוצא ציר המדחף אל המים, והיא מונעת ממי־ים לחדור לתוך הסירה ולהציפה.
- טבעות חבל האטימה בגובתת המילוא של השסתום עשויות כותנה שזורה וספוגה בּחֵלֶב.
- גֻּבְתָה – שפופרת או צינור בארמית; מילוא – מילוי, כי ממלאים ודוחסים לתוכה את טבעות האטימה.
- ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946; ובמילונים נוספים ומאוחרים יותר של האקדמיה ללשון העברית.
