בעז

בֹּעַז

שם פרטי לזכר. אישיות מקראית הגואלת את רות המואבייה מעונייה. וראש בית האב ממנו נולד המשיח.
- ”וּלְנָעֳמִי מידע [מוֹדַע] לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּעַז“ (רות ב, פסוק א).
בהשאלה: עמוד קדוש כמזוזה שהיה ניצב בבית המקדש הראשון.
- ”וַיָּקֶם אֶת-הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׁמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז“ (מלכים א׳ ז, פסוק כא)
עברית חדשה כינויים של הפועלים השׂכירים בימי העלייה השנייה כלפי הפרדסנים ובעלי ההון המשלמים את משכורתם...
- יכול היהודי להיות פרמר (farmer) חרוץ,בעל בית כפרי מעין בעז בשעתו המתפרנס מעבודת האדמה ובקי בה אשר צבי גינצברג (אחד העם),1912

פירוש השם בעז הוא "מי שיש בו עוז".
במקרא, ההטעמה של השם היא בהברה הראשונה (boaz, במלעיל). עם זאת, יש ההוגים את השם במלרע (boaz), כנראה מתוך מחשבה שההגייה במלעיל שגויה (תיקון־יתר).
לקסיקון עברי־אנגלי־כלדי בעריכתו של פרופ' שמואל לי (1840), מפרש את השם בעז גם כ-"עמוד הנישא במפתנו השמאלי של המקדש, "בועז" נקרא - ה"ארכיטקט" או "מהנדס הבניין" של ביהמ"ק מתואר גם כ-(ανάθημα; אנ-טימה) שהוראתה: התורם, או המסייע לכינונו של ביהמ"ק , (בדגש על ההיבט החמרי).
בערבית-מן הקוראן: بعز (בעז) – שם המקושר לכבוד ואהבה. מילון קליין מפרש את המילה "בעז" – כ"אחת מקורות הארד הנישאות במפתנו השמאלי של המקדש. וכשם פרטי, בעברית מאוחרת השם "בעז" מפורש –– "בעל אדמות"

.

ערך בוויקיפדיה: בועז

בועז, באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 במאי 2012