בָּלָטָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בלטה
הגייה* balata
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה (1), זכר ונקבה (2)
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ בָּלָטוֹת
  1. [עממי] אריח, מרצפת.
    • רצפת האולם מרוצפת בבלטות שיִש.
  2. [סלנג, כינוי גנאי] טיפש.
    • אין פלא שלא הגעת ליהוד, יא בלטה, היית צריך לקחת ימינה בצומת מסובים!

גיזרון עריכה

  1. מערבית: بَلَاطَة (בַּלָאטַה) בהוראה (1). נוכחות לשם זה ניתן למצוא בשם מחנה הפליטים - בּאלטַה "مخيم بلاطة". אתיופית - "בַּלָאטַה" כפועל בהוראת "להפריד". יש הסוברים שמקורה מן שפות אירופה, השוו תיבת - פלטה. אולי מגרמנית: Platte‏‏‏‏.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: slab‏‏‏‏‏