בכדי

בִּכְדֵי

לשון חז"ל במידה מספקת, בכמות הנכונה.
- ”לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ג' טפחים בד"א בכותל לבינים אבל בכותל אבנים בכדי שלא יזיק“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף יט, עמוד ב)

לשון התלמוד, וללא כל הבדל במשמעות לעומת כדי המצויה במשנה. יש דקדקנים המסתייגים ממילה זו^[1].

↑ שלוש ביתין מפוקפקות-באם בכדי נקט ב־, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 באוגוסט 2016

לשון חז"ל שלא לצורך, ללא סיבה טובה, לחִנם, לריק, לשווא.
- ”דלא שדי זוזי בכדי“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף מא, עמוד ב) (שלא משליך (אדם) כספו לשווא)
- "והעז תצחק לך / זה טפשון כהלכה / ויצחק לך הגדי / רק טפשון כועס בכדי" (נתפייסה, מאת מרים ילן-שטקליס)

מארמית: ב (כאות שימוש, לתיאור אופן) + המילה 'כדי', אך מקור מילה זו שנויה במחלוקת.
- לפי חלק מהחוקרים, כנראה^[1] כדי = קיצור של כדיב 'כזב, שקר' (חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ), בנשילת העיצור הסופי, ולכן לפי השערה זו המשמעות היא 'בשקר', משם 'לשווא'.
- לפי חוקרים אחרים,^[2] 'כדי' היא המילה הארמית כְּדִי 'לשווא' שמופיעה לבד ( ”אָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח כְּדִי נַסְבֵהּ“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף ה, עמוד א) ''רב חסדא אמר: פסח הוזכרה ללא סיבה"^[3]), ומילה זו היא רק שימוש נוסף^[2] למילה כְּדִי 'דרך אגב, incidentally',^[4] שהיא קיצור של כְּ־ + דּ־ (=עברית שֶׁ־) + הִי (=עברית הִיא),^[5]^[6] כלומר 'כשהיא', 'כפי שהיא', 'as it is', 'ככה', 'incidentally'.^[5]